ערבי נחל
והנראה לי לבאר כל זה, לבאר מאמרם ז"ל במסכתא שבת (נ"ו.) רבי דאתא מדוד מהפך ודריש בזכותיה דדוד רצה לומר שדרש התוכחה שאמר נתן לדוד לשבח, כי זה לשון הפסוק (שמ"ב יב, ז) ויאמר נתן אל דוד כו' מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע בעיניו את אוריה הרגת בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואותו הרגת בחרב בני עמון ויאמר דוד אל נתן חטאתי לה' ע"כ מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע בעיניו שביקש לעשות ולא עשה רצה לומר לפי שקשה בלשון הכתוב דהיה לו לומר ותעש הרע מאי לעשות לכן דרש שביקש לעשות ולא עשה ואת אשתו לקחת לך לאשה, ליקוחין יש לך בה שלא היתה כלל אשת איש משום דכל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו, ואותו הרגת בחרב בני עמון מה חרב בני עמון אין אדם נענש עליה אף על אוריה כך לפי שהיה מורד במלכות או מטעמא אחרינא ע"כ.
בית יעקב על התורה
עשה לך תבת עצי גפר וגו'. ענין עצה הזאת הוא כדאיתא בזוה"ק נח (סח.) ר"ח פתח ואמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו וגו'. ת"ח כד בר נש חטי קמי מאריה ואמשיך גרמיה לאתכסייא קוב"ה עביד ביה דינא באתגליא וכד בר נש אדכי גרמיה קוב"ה בעי לאסתרא ליה דלא יתחזי ביום אף וכדכתיב (ישעיהו כ״ו:כ׳) חבי כמעט רגע עד יעבר זעם. הענין הוא כמ"ש אאמו"ר זללה"ה שאם יחפוץ האדם להסתיר עונו מפניו ושוכח את אשר עות, אזי השי"ת מזכירו ומגלה עונו שעושה בו דין לעיני הכל, וכדכתיב (בראשית ב) ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלהים בתוך עץ הגן ואמר לו השי"ת איכה. ולהיפוך אם האדם זוכר עונו ומקיים וחטאתי נגדי תמיד, אזי הש"י עושה עצמו שוכח ואינו מביט באותו חטא כלל, כדכתיב (איוב י״א:י״א) וירא און ולא יתבונן. וכדאיתא בירושלמי ר"ה (פ"א ה"ג) ואין הקב"ה רואה את הנולד ומשני וירא און ולא יתבונן בשבילכם נעשיתי שכחן. ובירושלמי פאה (פ"א ה"א) נושא עון נשוא עון לשון שכחה, כי כן התנהגות דרכי הש"י עם האדם לאמר, אם שכחת את עונך אני זוכר ואם אתה זוכר אני שוכח. וכדאיתא בזוה"ק ויקרא (כג:) דתנינן בשעתא דבר נש חב קמי קוב"ה ולא אשגח בחטאו ואשדי ליה בתר כתפוי כדין פקיד מלכא ואמר לא הודע אליו חטאתו אשר חטא, אושיט דינא עליה ואודע עליו חובא דהא מאן דלביה גס ביה חטי ואינשי חטאיה ולא אשגח, קוב"ה זמין לקבליה ופקיד לאודעא ההוא חובא בגין דלא יתנשי מניה. והכי אשכחנא בדוד דכיון דעבד ההוא עובדא דבת שבע ולא אשגח בה, א"ל קוב"ה את אנשית לה אנא אדכרנא לך, מיד מה כתיב (שמואל ב י״ב:ז׳) אתה האיש כה אמר ה', אתה האיש דאנשית לה ובמה אודע ליה בדינא: